פלאפון תקשורת בע"מ נ' עבד אל גני

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש ביום 6.6.13, ולפיו נדחתה התנגדותו לביצוע תובענה. כן לפני תגובת המשיבה, ותשובת המבקש.

ביום 3.4.13 התקיים בפניי דיון בהתנגדות המבקש לביצוע תובענה בסכום קצוב שהוגשה נגדו. לאחר חקירה נגדית וסיכומים קצרים ניתנה, במעמד הצדדים, החלטה לפיה רשות להתגונן תינתן למבקש, בכפוף להפקדת סכום של 3,000 ₪ בקופת ביהמ"ש, תוך 60 ימים.

ביום 6.6.13, לאחר שחלף המועד לביצוע ההפקדה, לא הופקד הפיקדון בקופת ביהמ"ש, ולא הוגשה כל בקשה מטעם מי מהצדדים, ניתן פסק הדין, הדוחה את ההתנגדות. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 3.7.13.

לטענת המבקש, לאורך התקופה שחלפה לאחר הדיון במעמד הצדדים נוהל משא ומתן לסילוק התובענה לגופה. המשא ומתן התארך, עד שלבסוף הגיעו הצדדים להסכמה. המבקש העדיף שלא להפקיד את הסכום שנקבע בקופת ביהמ"ש, אלא להשתמש בסכום זה כתשלום ראשון על פי הסכם הפשרה שהושג. כך, ביום 1.7.13 הועברה למשרד ב"כ המבקש טיוטת הסכם פשרה, לחתימתו. באותו יום פנה ב"כ המבקש אל ב"כ המשיבה בבקשה לציין בהסכם, כי לאחר התשלום הראשון שיבוצע יבוטלו הליכי ההוצאה לפועל, על מנת שיוכל לעמוד ביתרת התשלומים כסדרם. ב"כ המשיבה סירב לפנייתו, ללא כל הסבר.

לטענת המשיבה, המשא ומתן כלל לא התקיים לפני שניתן פסק הדין, אלא לאחר מכן. לטענת המשיבה, אין עילה לביטול פסק הדין, לא מכוח שיקול דעת ביהמ"ש ולא על פי חובת הצדק. פסק הדין ניתן כדין, משחלף המועד לביצוע ההפקדה שנקבעה בהחלטה.

המבקש טען במסגרת תשובה לתגובה, כי יוכל להוכיח שהתקיימה שיחת טלפון ממשרד בא כוחו למשרד ב"כ המשיבה, ימים ספורים לפני שניתן פסק הדין. בתשובה ציין כי ימציא לביהמ"ש את פירוט השיחות לכשיתקבל. יש לציין, כי עד למועד מתן החלטה זו לא הוגש פירוט שיחות כזה, אף על פי שחלפו כחודשיים מאז הגשת התשובה לתגובה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות. טעמיי לכך הם כדלהלן:

א. למעשה, אין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, שניתן לבטלו על פי התקנות. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שבמסגרתה נדונות בקשות לביטול פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד, דנה במקרה שבו "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני...". במקרה דנן, זומנו שני הצדדים לדיון בהתנגדות, והתייצבו אליו בפועל. ההחלטה, הקובעת כי רשות להתגונן תינתן כפוף להפקדת ערובה, ניתנה בנוכחותם, ולאחר שמיעת טענותיהם. פסק הדין אמנם ניתן "בהעדר" הצדדים, אלא שאין בו אלא יישום של החלטה שניתנה בנוכחות הצדדים, ולאחר שהתנאי שנקבע לשם מתן רשות להתגונן, וששני הצדדים ידעו אודותיו – לא קוים.

ב. אף אם היה מקום לשקול את הבקשה, כבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד (ולא היא), הרי שאין טעמיו של המבקש מצדיקים ביטולו של פסק הדין. המבקש היה מודע לחובת ההפקדה, ומודע למועד שנקצב לביצועה. המבקש בחר שלא להפקיד את הפיקדון בקופת ביהמ"ש, מטעמיו. המבקש אף לא ביקש מביהמ"ש ארכה לביצוע ההפקדה, לצורך ניהול משא ומתן לסילוק התביעה.

ג. לשיטת המבקש, ביום 1.7.13, הועברה טיוטת ההסכם והמבקש היה נכון לחתום עליה בכפוף לבקשתו לביטול הליכים. מועד זה חל לאחר שכבר ניתן פסק הדין, ולאחר שפסק הדין כבר הומצא לבא כוחו, כפי שעולה מאישור המסירה שבתיק ביהמ"ש (המעיד על המצאת פסק הדין ביום 20.6.13). אף אם החל המשא ומתן, כטענת המבקש, לפני שניתן פסק הדין, הרי שהמשיך והשתכלל לכדי הסכמה עקרונית, רק לאחר מתן פסק הדין, ולאחר שפסק הדין הומצא למשרד ב"כ המבקש. אי הסכמה על תנאי הסכם הפשרה, אשר אליו הגיעו הצדדים רק לאחר מתן פסק הדין, אינו עילה לביטולו של פסק הדין.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

עם זאת, בנסיבות העניין, מצאתי שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: